כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ד

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט שי״ד
1 מה הדברים שעל המשכיר לעשות או על השוכר. ובו ב סעיפים: המשכיר בית לחבירו חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים חייב לתקנה וכל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות: הגה ואע"פ שנכנס שם השוכר וראה שלא היו שם דברים אלו לא אמרינן דנתפייס במה שראה אלא על המשכיר לתקן תקן המשכיר דברים אלו ונשברו תוך ימי השכירות אם א"ל בית זה א"צ להעמיד לו אחר אמר לו בית סתם צריך לתקנו כל ימי השכירות נ"י פרק השואל והגהות מיימוני פ"ו דשכירות וע"ל סי' שי"ב סי"ז:
2 השוכר חייב לעשות מעקה ומזוזה ולתקן מקום המזוזה משלו וכן אם רצה לעשות סולם או מרזב או להטיח גגו הרי זה עושה משל עצמו: הגה וה"ה כל דבר שאינו מעשה אומן טור ובכל אלו העניינים הולכין אחר מנהג המדינה טור בשם הרמב"ם:
פירוש כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ד
1 סעי' א' המשכיר בית לחברו השוכר בית מחברו ונתקלקל התנור ודכוותי'. נכון לו להראות לבקיאים ולתקן על פי בד"צ. ואם לא הראה לבקיאים ולא לבד"צ והוציא ותיקן וטוען שכ"ה הכרחי להדירה גם אם אין בקיאים יודעים שכ"ה טענתו טענה אך מוטל עליו לישבע שכ"ה גם שהמשכיר אינו טוען נגדו ברי וכבסי' נ"ג במוציא הוצאות ברשות. ויכול לנכות מהשכירות שבידו אך אם בא להוציא מעות מהמשכיר ושכרו הקדים לו אם טוען המשכיר שלא נתן לו רשות להוציא שום הוצאה ושיודע שלא הי' שם הוצאה הכרחית נשבע שכ"ה ופטור ואולי גם כשאין המשכיר טוען ברי וטוען לא הי' לך רשות להוציא רק ע"פ בד"צ ובקיאי' וכיון שלא עשית כן אתה מוציא הוצאו' שלא ברשות אולי ג"כ טענתו טענה ואינו יכול ליטול ממנו רק כמוציא הוצאות שלא ברשות ואולי גם כשהשוכר מוחזק כ"ה. שכיון שהי' יכול לעשות ע"פ בד"צ ובקיאים ולא עשה כן הו"ל כמוציא הוצאות שלא ברשות גם שהשכיר לו בית ראוי לדירה ונתקלקל. מ"מ הרי לא נתן לו רשות שיהי' מוציא שלא ע"פ בד"צ. ואולי כל שוכר הוא כשותף או כבעל בנכסי אשתו דקיימא לן שהם כמוציא הוצאות ברשות גם שהיו יכולי' לעשות ע"פ בד"צ ובקיאים. מ"מ לא פליג חז"ל ועשאוהו כמוציא הונאות ברשות והרי גם השוכר יש לו פירות כמו בעל בנכסי אשתו וצלע"ע היטב: מ"ש לעיל אודות שוכר שהוציא הוצאות לתיקון יש בזה הבחנות ע"פ מ"ש בסי' צא וצ"ג וע"ש באורו"ת ז"ל שכ' סברא הנ"ל ששותף כיורד ברשות ובקע"ח כ' הסמ"ע ז"ל שאינו יורד ברשות ממש. ועל כל פנים כשהשוכר מוחזק אולי אין מוטל עליו שביעה כלל ע"י ספק של המשכיר וגם שהי' לו להראות לבקיאים וסברא זו כ' האורו"ת ז"ל בסי' צג. מ"מ כיון שהי' לו רשות מנכה לו וצלע"ע: